חזרה לסיכומי הספר פסיכולוגיה אבנורמאלית של האוניברסיטה הפתוחה
חזרה לאתר הראשי

---

פרק 3: גורמים סיבתיים ונקודות מבט בפסיכולוגיה

אטיולוגיה =דפוס סיבתי של התנהגות חריגה.

סיבה הכרחית= מצב שצריך בהכרח להתקיים כדי שההפרעה תופיע.

סיבה מספקת= מצב המבטיח את הופעת ההפרעה.

סיבה תורמת= סיבה/מצב המגדילים את ההסתברות לפיתוח ההפרעה אבל אינה הכרחית או מספקת להופעת ההפרעה. (מצב הקודם להפרעה, הסולל את הדרך להופעתה מאוחר יותר, אם מתקיימים תנאים מסוימים).

סיבה מחזקת= מצב הנוטה לשמר התנהגות בלתי מסתגלת שכבר קיימת. (דיכאון חמור ß התרחקות המשפחה והחברים ß הגברת תחושת הדחייה והתחזקות הדיכאון).

גורמים סיבתיים מרוחקים = גורמים סיבתיים המופיעים בשלב מוקדם יחסית בחיים, לא תהיה ניכרת במשך שנים רבות. אלו יכולים לתרום לנטייה מוקדמת לפיתוח הפרעה.

גורמים סיבתיים קרובים = גורמים סיבתיים הפועלים זמן קצר לפני הופעתם של תסמיני ההפרעה. (לדוגמא: מצב קשה מדי לאדם שמעוררת הפרעה. אכזבה קשה או אובדן).

מודלים של דיאתזה דחק: נטייה מוקדמת לפיתוח הפרעה מכונה דיאתזה, היא יכולה לנבוע מגורמים סביבתיים או ביולוגיים. רוב הפרעות הנפש נתפסות כתוצאה של דחק המופעל על אדם בעל פגיעות לסוג של ההפרעה המופיעה. דיאתזה היא סיבה מרוחקת יחסית, הכרחית או תורמת, אך אינה סיבה מספקת לגרום להפרעה. לשם כך צריכה להיות סיבה קרובה יותר(גורם הדחק), שאף היא יכולה להיות תורמת או הכרחית, אך בד"כ היא לא מספיקה לבד לגרום להפרעה.

גורמי הגנה= השפעות המשנות את תגובת האדם לגורם דחק סיבתי, ומפחיתות את ההסתברות שהאדם יתנסה בהשלכות שליליות של הדחק. גורם הגנה חשוב הוא יחס חם מצד ההורים.

גורמי הגנה נוטים להביא לכושר עמידה, שהוא "תהליך, יכולת או תוצאה של הסתגלות מוצלחת למרות קיומן של נסיבות מכשילות או מאיימות". היכולת להתגבר על מכשולים העומדים בפני האדם.

בשנים האחרונות חלים במקביל שני שינויי פרדיגמה בחקר ההתנהגות החריגה.

ההשקפה הביולוגית החדשה יותר צוברת השפעה ניכרת והיא הכוח השולט בפסיכיאטרייה.

ההשקפה ההתנהגותית והקוגניטיבית-התנהגותית היו לפרדיגמות השליטות בקרב מרבית הפסיכולוגים הקליניים העוסקים במחקר.

3 נקודות מבט בפסיכופתולוגיה:

1. נקודת המבט הביולוגית.

2. נקודת המבט הפסיכו-חברתית

3. נקודת המבט החברתית-תרבותית.

1. נקודת המבט הביולוגית.

המודל הרפואי = הפרעה נפשית נחשבת למחלה רפואית עם תסמינים התנהגותיים ולא פיסיולוגיים או אנטומיים., כלומר מחלה של מע' העצבים המרכזית, מע' העצבים האוטונומית או המע' האנדוקרינית.

המודל הרפואי לא מתייחס לגורמים פסיכולוגיים ולסביבתו החברתית-פסיכולוגית כאל סיבות בהפרעת הנפש.

המודל הביו-פסיכולוגי = פחות קיצוני, המודל מודע לקיומם גורמים סיבתיים נוספים ומתמקדת בתהליכים גנטיים, ביוכימיים וביולוגיים אחרים, שהאיזון בהם הופר ועקב כך השתבשה ההתנהגות.

חשוב להבחין בין מחלות נוירולוגיות לבין המצבים הנפשיים החריגים (כמו הרהורי שווא) שלעיתים מתלווים אליהם, שכן נזק נוירולוגי אינו מוליד בהכרח התנהגות חריגה וגם מצב נפשי חריג כנראה לעולם אינו תוצאה ישירה של נזק מוחי.

5 גורמים סיבתיים ביולוגיים בהתנהגות חריגה:

1. חוסר איזון ביוכימי או הורמונלי במוח

• רמות תפקוד גבוהות מדי של נירוטרנסמיטר מסוים עקב השתחררות של כמות עודפת ממנו לסינפסה.

• ליקוי תפקוד היוצר חוסר איזון ביוכימי במוח כאשר חסרים בסינפסה אנזימים המפסיקים את פעילות הנירוטרנסמיטר לאחר ששוחרר לסינפסה.
• ליקוי בתהליך הקליטה מחדש.
• ליקוי בקולטנים (רצפטורים) שעל התא הבתר סינפטי.
• חוסר איזון הורמונלי עקב תפקוד לקוי של הציר היפותלמוס / בלוטת יותרת המוח / בלוטת יותרת הכליה / קליפת המוח. כמו גם חוסר איזון בהורמוני המין.

2. פגמים גנטיים

גנים משפיעים על תהליכים ביוכימיים ובאמצעותם על המבנה הפיסיולוגי ועל התפקוד הפיסיולוגי של אורגניזמים. ידוע כי הפרעות נפש מסוימות הן בעלות יסוד תורשתי כגון: דיכאון, אלכוהוליזם וסכיזופרניה.מלבד מצב של תאומים זהים אין שני בני אדם בעולם המתחילים את חייהם עם אותה הירושה הגנטית. התורשה אינה קובעת את פרטי ההתנהגות האנושית אלא מגדירה את הטווחים שבתוכם יכולה ההתנהגות האופיינית להשתנות עקב השפעות הסביבה או ההתנסות. לדוגמא: PKU

• פגמים כרומוזומליים = מחקרים בגנטיקה התפתחותית מראים שיש קשר בין חריגות במבנה או במספר של הכרומוזומים לבין קשת רחבה של עיוותים והפרעות. לדוגמא: תסמונת דאון. פיגור שכלי שבו קיימת טריזומיה. (3 כרומוזומים במקום 2 בכרומוזום ה- 21).

• גנים פגומים = ההתנהגות אינה נקבעת רק ע"י הירושה הגנטית ולכן ההשפעה הגנטית באה לידי ביטוי בפסיכופתולוגיה רק לעיתים נדירות. כלומר, הגנים יכולים להשפיע על ההתנהגות רק בעקיפין, עקב אינטראקציה של האורגניזם עם הסביבה. המקרים המעטים שבהם אפשר לנבא הפרעות נפש בקלות יחסים על בסיס חוקי התורשה הידועים כרוכים תמיד בפגימה נוירולוגית קשה.

3. לקות מבנית

לקות מבנית = כל מאפיין פוגם מולד או הנרכש לרוב לפני הלידה בעוצמה כה רבה עד שמבחינת תפקודו הוא דומה למאפיין גנטי. לדוגמא: מומים פיזיים עקב תזונה לקויה לפני ו/או אחרי הלידה, מחלות, חשיפה לקרינה, עישון, סמים, תרופות ו/או אלכוהול, מצוקה רגשית קשה ומעמד סוציו-אקונומי. נטיות תגובה ראשונית ומזג נטיות תגובה ראשונית הן אחד ממרכיבי המזג, שכולל לא רק תגובתיות אלא גם דרכים אופייניות לוויסות עצמי. ניתן להבחין בממדי המזג כבר בגיל הינקות. מזג עלול להכשיר את הקרקע להתפתחות צורות שונות של פסיכופתולוגיה במשך החיים.

4. ליקויים בתפקוד המוח

פתולוגיה חמורה במוח, שבה נוצרים פגמים ניכרים לעין ברקמת המוח מופיעה אצל אחוז קטן בלבד מקרב בני האדם בעלי התנהגות חריגה. עם זאת, ליקויים קלים יותר בתפקוד המוח כמו: הפרעות ליקוי קשב וליקויי למידה ספציפיים אצל ילדים, עלולים להגביר את הפגיעות להפרעות חמורות יותר בהמשך החיים במיוחד כשאין מאבחנים את בעיות הילד בעוד מועד ואין נוקטים צעדים לתיקונן.

5. חסך או הפרעה פיזית

קיים קשר בין חסך פיזי או הפרעה פיזית לבין המצב הפסיכולוגי של האדם. חוסר איזון פיסיולוגי נותן לרוב את אותותיו גם במישור הפסיכולוגי. מחלה או נכות יכולים לגרום לדיכאון ולסוגי דחק נוספים עקב תחושת חוסר האונים או חוסר השליטה בחיים. כמו כן, מצב של נכות או הפרעה פיזית עלולה להדביק לאדם תווית חברתית אשר מערערת את המורל והיציבות כשלעצמה.

2. נקודת המבט הפסיכו-חברתית

להלן 5 נקודות מבט פסיכו-חברתיות המדגישות את חשיבות ההתנסות המוקדמת, ואת המודעות להשפעות חברתיות ולתהליכים פסיכולוגיים המתחוללים באדם.

2.1. נקודות המבט הפסיכו-דינמיות:

מגנוני הגנה של האגו:

• הכחשת המציאות = סירוב לקלוט או לעמוד בפני מציאות קשה כדי לא לפגוע באגו.
• שגייה בדמיונות = סיפוק תשוקות מתוסכלות ע"י הישגים מדומים.
• הדחקה = מניעת מחשבות כואבות או מסוכנות מלחדור אל ההכרה.
• רציונליזציה = שימוש בהסברים שונים כדי להסתיר את להסוות מניעים לא נאותים.
• השלכה = ייחוס מניעים או מאפיינים לא קבילים לאחרים.
• עיצוב תגובה / תגובת היפוך = אימוץ מוגזם של התנהגות הפוכה לשם מניעת מודעות או תשוקות לא מקובלות.
• התקה = פריקת רגשות שהצטברו, בד"כ עוינים, על אובייקטים מסוכנים פחות מאלה שעוררו רגשות אלו.
• הסתגרות רגשית = הפחתת מעורבת האגו ע"י הסתגרות וסבילות הגנתיות. ילדה שהופרדה מהוריה בגלל אשפוז חדלה להיענות רגשית ונעשתה אדישה.
• אינטלקטואליזציה (בידוד) = הסרת מטען רגשי ממצבים כואבים או הפרדת עמדות בלתי מתיישבות

ל"מגירות לוגיות" אטומות.

• השבה לאחור = כפרה על תשוקות או מעשים לא מקובלים או ניסיון להעלימם באורח פלא.
• נסיגה = חזרה לרמת התפתחות מוקדמת הכרוכה בהתנהגות פחות בוגרת ומוכרת, עם פחות אחריות.
• הזדהות = הגברת תחושת הערך העצמי ע"י הסתפחות למוסד או אדם מכובד.
• פיצוי יתר = חיפוי על חולשה נתפסת ע"י הדגשת מאפיין אחר או פיצוי יתר בתחום אחר.
• החצן = פנייה להתנהגות אנטי חברתית או חריגה כדרך להתמודדות עם מצוקה נפשית.
• פיצול = ראיית עצמי או זולת כטובים או רעים בלי לשלב בהערכות תכונות חיוביות או שליליות.

"הכל או לא כלום" ללא שטח אפור.

• עידון = תיעול אנרגיה מינית מתוסכלת לפעילויות חליפיות.
• קיבעון = התקשרות לא הגיונית/מוגזמת לאדם כלשהו, או עצירת ההתפתחות הרגשית ברמת הילדות

או גיל ההתבגרות.

יחסי אובייקט

הבלעה = תהליך פנימי שעל ידו הילד משלב בתוכו בדרך סמלית, באמצעות דימויים וזיכרונות, אדם כלשהו שהוא רוכש כלפיו רגש חזק.

אובייקטים שהופנמו יכולים להיות בעלי תכונות סותרות שונות. יתרה מכך אובייקטים אלה יכולים להתפצל מתוך האגו המרכזי ולקנות להם קיום עצמאי, וכך לעורר קונפליקטים פנימיים.

מרגרט מהלר: מגישת יחסי אובייקט דיברה על תהליך היפרדות וייחוד= הילד הקטן אינו מבדיל בין העצמי לאובייקט, רק בהדרגה רוכש הילד ייצוג פנימי של עצמי כנבדל מייצוגיהם של אובייקטים אחרים, ובהרגה גם רוכש את מושג הקביעות ומבין כי האמא של אתמול היא אותה אמא של היום.

נקודת מבט התנהגותית:

נקודת המבט הביהביוריסטית מתמקדת בתפקיד הלמידה בהתנהגות האדם, הביהביוריזם רואה התנהגות חריגה ככישלון בלמידת התנהגויות נאותות או כלמידת התנהגויות לא מסתגלות.

למידה= שינוי התנהגות עקב התנסות היא נושא מרכזי בגישה. גירוי ספציפי יכול לעורר תגובה ספציפית באמצעות התניה קלאסית.

חיזוק חיובי= דפוסי התנהגות מתפתחים ומתבססים באמצעות קישור חוזר ונשנה עם מחזקים חיוביים.

גירויים מרתיעים= קישור דפוס התנהגות עם גורם מרתיע(ענישה) מביא לדיכוי של דפוס התנהגות.

שלילת חיזוק= התנהגות ללא חיזוק נוטה להיכחד.

הקהיית רגישות= התנהגות של הימנעות תיעצר או תפחת אם לתנאים המעוררים אותה יתלוו גירויים חיוביים.

עיצוב התנהגות רצויה= אפשר לבסס התנהגות בהדרגה אם נותנים חיזוקים להתקרבויות רצופות לאותה התנהגות.

בנייה מחדש של קוגניציות= חיזוק יכול לפעול לשינוי התנהגות סמויה (קוגניציות) וגלויה גם יחד.

נקודת מבט קוגניטיבית התנהגותית:

כיצד מחשבות ועיבוד מידע יכולים להשתבש ולגרום לרגשות והתנהגויות בלתי מסתגלים. ההתייחסות למחשבות כאל התנהגויות שניתן לבדוק אמפירית ולאחר מכן להעניק שמת לב מרכזית בטיפול.

נקודת המבט הקוגניטיבית התנהגותית מנסה לשלב את מורכבות הקוגניציה האנושית במסגרת נוקשה של עיבוד מידע. ניסיון לשנות חשיבה לא מסתגלת ולשפר את יכולתם של בני האדם לפתור בעיות ולתכנן. הליכי הטיפול המשלבים תהליכים קוגניטיביים יעילים ביותר בטיפול במגוון הפרעות.

תיאוריית הייחוס של בם: תהליך של ייחוס סיבות לדברים שקורים. ניתן לייחס לאירועים חיצוניים (גמולים או עונשים) או להניח כי הסיבות הן פנימיות.

נקודת מבט הומניסטית:

נקודת המבט ההומניסטית מתמקדת בתנאים היכולים לשפר ככל האפשר את תפקודם של בני אדם שרק "מסתדרים איכשהו". גישה זו רואה בחריגות כישלון בפיתוח הפוטנציאל האישי. ולכן היא עוסקת בערכים אישיים ובצמיחה אישית.

גישה להבנת התנהגות חריגה הרואה את האדם כטוב מיסודו, מדגישה את התהליכים המודעים בהווה, לא מתייחסת לתת מודע או העבר ומדגישה את היכולת של האדם להכוונה עצמית אחראית (צמיחה ומימוש עצמי).

נקודת מבט בין-אישית:

גישה להבנת התנהגות חריגה שלפיה הדרך הטובה ביותר להבנת התנהגות חריגה היא לנתח את מערכות היחסים של האדם, בעבר ובהווה עם זולתו. (אריקסון, הורני, אריק פרום, אדלר). כלומר, יחסים בלתי מספקים בעבר או בהווה הם הסיבה העיקרית להתנהגויות לא מסתגלות.

התיאוריה הבין אישית של סאליבן: אישיות עוברת שלבים שונים לפי היחסים הבין אישיים של האדם.

קיימים מבנים של אני הטוב ואני הרע: כל תהליכים הנפשיים שלנו משפיעים מאב טיפוסים (פרסוניפיקציות) שנוצרו במערכות יחסים מוקדמת, הם קובעים כיצד אנו תופסים את מערכות היחסים בהווה.

גורמים סיבתיים פסיכו-חברתיים.

המקורות לפגיעות בעלת שורשים פסיכו חברתיים הם: חסך חברתי בגיל מוקדם, טראומה רגשית חמורה, הורות לא נאותה ויחסים לקויים עם בני קבוצת השווים.

השקפת החליפין החברתיים: ע"פ קלי, אנו בונים יחסים זה עם זה כדי לספק את צרכינו.

הטמעה= אם עלינו לפרש מחדש או לסלף את המידע החדש כדי שיתאים למסגרות.

התאמה= שינוי המסגרות הקיימות כדל לאפשר שילוב של מידע לא מתיישב, זוהי משימה קשה ומאיימת יותר במיוחד כאשר מידע מערער הנחות יסוד חשובות.

3. נקודת המבט החברתית-תרבותית.

נוגעת לתנאים חברתיים רחבים המשפיעים על ההתפתחות ו/או על ההתנהגות של יחידים או קבוצות.

ההשקפה החברתית תרבותית רואה את הסביבה החברתית כתורמת להפרעת נפש, שכן משתנים חברתיים תרבותיים גם הם מקורות חשובים לפגיעות או לחסינות.

נראה כי תפקידים קבועים מראש מסוימים, כגון אלה הקשורים בהשתייכותו המינית של האדם, נוטים ליצור נטייה להפרעה יותר מאחרים.

כמו כן, מעמד חברתי-כלכלי נמוך מתקשר עם סיכון גבוה יותר להפרעות שונות אולי מכיוון שמשפחות השרויות במצוקה כלכלית מתקשות לספק לילדיהן משאבי התמודדות מספקים.